הדיון הישראלי-סיני
איננו יכולים להתעלם מהדיון הציבורי המתפתח סביב ההשקעה הגבוהה במיוחד של חברות סיניות בשוק הישראלי. הנושא שבעבר היה נידון בשיחות סלון מאחורי דלתיים סגורות, מעסיק כיום את המהדורות המרכזיות ואת הפורומים לביטחון לאומי. בכירים ביטחוניים לשעבר יחד עם פרשנים כלכליים מעלים חששות בנוגע לסיכונים האפשריים לביטחונה הלאומי של ישראל ולחוסנה הכלכלי.

ישראל אינה לבדה. מדינות עולם שלישי לצד כלכלות מתקדמות מהוות גם הן מוקד להשקעות חוץ סיניות כחלק מחזונה הכלכלי-עולמי של סין, כאשר כיום מדינות אלה מחפשות את האיזון הנכון בין הגנה על האינטרסים הלאומיים שלהן לבין שמירה על מדיניות השוק הפתוח.
מספר כלכלות מערביות, דוגמת אוסטרליה וגרמניה, שינו את האופן בו הם סוקרות את תהליכי ההשקעות הזרות שלהן על-מנת להתאים את ההליכים עבור קונים חדשים ותעשיות. עם זאת, מוקד העניין העולמי האמיתי עוסק בארה”ב ובמלחמת הסחר וההשקעות בינה לבין לסין, מה שרלוונטי למסחר הישראלי ולמציאות הפוליטית בישראל.

הצורך להתאים את המשטר הרגולטורי הישראלי להשקעות סיניות ותעשיות עולמיות חדשות, כגון AI ו-Big Data, היה צריך להתרחש מזמן. הממשלה הישראלית לא פיתחה מדיניות השקעות חוץ ברורה הכוללת הגדרת “ביטחון לאומי” או “אינטרסים לאומיים”. כמו כן, ישראל לא כוננה מנגנון סקירת תהליכים שקוף, שיטתי ובין-תחומי המביא בחשבון את כלל משרדי הממשלה והגורמים הרלוונטים.

ההתנצחות האחרונה סביב תפקיד הסינים בנמל חיפה וברכבת התחתית בתל-אביב עשויה להיות הרגע הנכון להשלים אבחון פנים-משרדי שיוביל לתגובה הרגולטורית הנכונה. תהליך זה רק ניצת על-ידי משרד ראש הממשלה, אך הבחירות הקרובות עלולות לעכב את התהליך ואת מסקנותיו הנדרשות.

מספר עסקאות קריטיות נחסמו על-ידי ממשלת ישראל בשנים האחרונות, דוגמת מכירתם של מספר חברות ביטוח ציבוריות לקונים סינים פוטנציאלים. לעיתים קרובות, הזהות והאמינות של הקונים הן הסיבה לכך. למרות זאת, החלטות אלה נעשו אד הוק וללא עקביות, מתירים חברות ומשקיעים סינים רבים תוהים האם עליהם להמשיך ולהשקיע זמן ומשאבים נוספים בשוק הישראלי.

הניסיון האמריקני יכול לשמש תקדים חשוב. לאחר מספר שנים של השקעות סיניות גוברות באמריקה, השקעות החוץ במדינה נמצאות עכשיו בירידה. על פי Rhodium Group, חברות סיניות השלימו רכישות והשקעות בתחומים ירוקים בשווי 1.8 מיליארד דולר בלבד במחצית הראשונה של 2018, ירידה של יותר מ-90% מהמחצית הראשונה של 2017 – כלומר ההשקעה הנמוכה ביותר מזה שבע שנים. התפיסה כי השקעות זרות אינן רצויות – “אמריקה תחילה”, רפורמות רגולטוריות של השקעות זרות וכמה דחיות של מיזוגים על ידי ממשלת ארה”ב – כל אלה גרמו למשקיעים סיניים לפנות למקום אחר.

דוגמאות רבות לאחרונה משקפות את הגישה האמריקנית החדשה. נשיא ארה”ב הגן על Qualcomm, חברה קריטית לעתיד תשתיות G5 ולביטחון הלאומי בארה”ב, וחסם ניסיון השתלטות של Broadcom, ישות אסייתית זרה. עסקאות נוספות שאושרו זה מכבר, כגון הרכישה של פירמת הביטוח האמריקנית Genworth Financial בידי חברת ההשקעות הסינית China Oceanwide Holdings Group Co., יכולות לעבור רק על בסיס הסכם פשרה המבטיח את הגנת הנתונים האישיים של בעלי הפוליסות.

מה כן למדנו מהניסיון האמריקני בחודשים האחרונים?
ראשית, כחלק מרפורמת השקעות החוץ של ארה”ב, הממשל האמריקאי פנה לבעלי העניין כדי לוודא שהכללים החדשים ויישומם יהיו יעילים וסבירים יותר. מחלקת המסחר ביקשה בנובמבר האחרון לקבל תגובות הציבור הנוגעות לתהליך הידוק הפיקוח על ייצוא מחקר ופיתוח, העברות טכנולוגיות והערות הקשורות לנושאי ביטחון לאומי של השקעות זרות בהיי-טק, בהמשך לתכנית פיילוט. תכנית הפיילוט כוללת “טכנולוגיה קריטית”, דוגמת ביוטכנולוגיה, בינה מלאכותית וטכנולוגיית מעבדים. עד כה, ממשלת ישראל פעלה בדרך אחרת. ככל שנוכל להגיע לשחקני השוק ולקבל את דעתם כן יטב.

שנית, חוסר הוודאות הסובב את יישום הרפורמה ושינויים מבניים ותקציביים בתוך מחלקת האוצר, הסוכנות האחראית, העמידו עסקאות רבות בהמתנה. על מנת למנוע שיבושים בשוק, כל רפורמה ישראלית צריכה להיות מגובה בתקציב ראוי ובתמיכה מנהלית.
שלישית, אילו משקיעים יפצו על האובדן הסיני? אמריקה זקוקה למשקיעים זרים, במיוחד בכל הקשור לתשתיות, באותו אופן שישראל צריכה. כאשר יש ואקום, משקיעים אחרים צריכים למלא אותו. אסור שהחוקים הישראליים החדשים יעבירו מסרים שליליים לשוק שעלולים לחסום “השקעות חיוביות”.

רביעית, הרפורמה האמריקנית לא יצרה רשימות לבנות או שחורות. בזמן שברור כי סין היוותה את אחת השחקניות המרכזיות שיצרו את המציאות המדוברת, תגובת הממשלה האמריקנית הייתה טבעית ולא מפלה, תוך שהיא מתייחסת לכשלי שוק או לסיכוני ביטחון לאומי על פני תקיפת מדינה ספציפית. ישראל צריכה לקחת זאת בחשבון.

חמישית, המחוקק הישראלי צריך להחליט אם יש צורך בשימוש במנגנון החדש כדי לבחון השקעות חוץ, כולל אלה הסיניות, תוך הבנת ההשפעה שיש למנגנון על התעסוקה והצמיחה הכלכלית. בעוד שקנדה כוללת “השפעה כלכלית” כחלק מגורמי הבדיקה והאבחון שלה, ארה”ב מרוכזת במאפיינים ביטחוניים, תוך הימנעות מהצגת פרוטקציוניזם כלכלי.

לסיום, מלחמות הסחר בין ארה”ב לסין הן מורכבות. “מלחמות סחר” אינן “מלחמות השקעה”. מדדי סחר מסויימים עשויים להגן על כלכלות ותעשיות כנגד תחרות שאינה הוגנת. בחינת השקעות המבוססת על חששות לגיטימיים של ביטחון לאומי תפקידם להגן על האינטרסים הלאומיים. ובכל זאת, חסימת השקעות מסיבות פופוליסטיות ושימוש בשיקולים ביטחוניים מפוקפקים עלולים להוביל לקריסת מנגנון הבקרה כולו ולאיבוד הלגיטימציה שלו. אסור לממשלת ישראל לבלבל בין פרוטקציוניזם הסחר לבין חששות לגיטימיים להשקעות זרות ולהשלכותיהן הביטחוניות.

בעוד חברות ישראליות הפכו גלובליות בשנים האחרונות, ההשקעות הזרות בשוק הישראלי עודן מניעות את הכלכלה הישראלית. רק בשבוע שעבר דווח שב-2018, השקעות זרות בטכנולוגיה הישראלית הגיעו לשיא של כל הזמנים. כל רפורמה ישראלית שמעצבת מחדש השקעות חוץ, החל מתעשיות ישנות כמו מנהרות וכלה בטכנולוגיות החדישות ביותר, צריכה להביא לשקיפות וליעילות, מבלי לצמצם את המומנטום החזק של הכלכלה הישראלית בשווקים העולמיים.

הכותב הוא פרופסור למשפטים ומנהל עסקים, פרשן תקשורת ויועץ.

Published: 20-02-2019